חידושים ורמזים על התורה. בעזרת אל קדוש ונורא:              פרשת בראשית בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, בר"ת אלו רמוז שם                           הוי"ה ברוך הוא, דהיינו ר"ת ד' תיבות ראשונות הם גימטריא                                   ששה עם ד' תיבות עצמן הרי יו"ד והשלש תיבות האחרונות הר"ת שלהם הוא ה"א וא"ו ה"א תשלום שם הויה ברוך הוא, ובזה האופן ממש, שם הוי"ה רמוז בתחילת האלפא ביתא דהיינו א' ב' ג' הם ששה עם ד' הרי עשרה יו"ד וא"ו ד' ואחריה באים שאר אותיות הוי"ה דהיינו ה"א וא"ו וכשנעיין בזה יראה טעם למה אות יו"ד באה בסירוגין ששה ואח"ך ארבעה לרמוז למילוי שהוא יו"ד ו' ד' לא כן השאר אותיות ה"א וא"ו וה"א המילוי שלהם הוא דוקא א' וזה נרמז בביאת האות בפעם אחת ודו"ק (אחר שכתבתי זה  ראיתי בספר דן ידין למהר"ש מאסטרופולי ז"ל שכ"כ על התחלת אלפא ביתא) מדרש פליאה, ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, מכאן שעושין שני ימים          ר"ה הביאו הרב פני דוד ופירשו לפי דרכו, ואפשר לפרש בפשיטות הכתובים דקודם שהיה ערב כבר נברא האור ונבדל מן החשך ואחר זמן זה היה ערב ואחר כך בוקר,  ואם כן הרי זמ"ן יש שני ימים ואפילו הכי קורא אותם הכתוב יום אחד,              וזכר לזה עושים ראש   השנה שני ימים ודו"ק כי קצרתי: ויהי ערב ויהי בקר יום הששי, וכתבו המפרשים למה נאמר הששי בה"א הידיעה ולא כשאר ימים לרמוז שכל בריאת העולם היתה עומדת להתקיים ביום ששי בסיון במ"ת                  וכן אתה מוצא הששי גימט' התורה עם הכולל: ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה, בדרך רמז למ"ש רז"ל            כל השערים ננעלו חוץ משערי דמעה ובמקום אחר אמרו חוץ משערי אונאה ואונאה ודמעה ר"ת א"ד דלעולם יעלה צעקתם למעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה שעושה הקב"ה משפט וגם  כפשוטו ואד מלשון שבר וצרה יעלה מן הארץ כמ"ש ושמעתי כי חנון אני. ועוד יש רמז על זה אותיות וא"ד הם הקודמים לאותיות זהב והיינו  לאמונה א"ד גדול אבוהון דכולהו עבירות וחטאות אבוהון דכולהו דם                                הדמים מודיעין זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת, בהקדים מ"ש רז"ל כי זיווג ראשון של אדם הוא מגזרתו יתברך שגוזר בת פלוני לפלוני לא כן זיווג שני הוא לפי מעשיו וזש"ה זאת הפעם דהיינו זיווג ראשון עצם מעצמי ובשר מבשרי דהיינו בת זוגו שגזרו מן השמים אבל פעם שניה דהיינו לזאת עוד זאת השניה יקרא אשה באמת כי מאיש לוקחה  כפי איכות ומהות האיש ומעשיו היתה זאת לאיש לאשה וק"ל. לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת, אפשר לפרש בהקדים מ"ש האר"י זיע"א על מ"ש בגמ' נשים דעתן קל"ה דהכוונה דהדעת של הנוקבא נעשה מחמשה הויו"ת שהם גימט' ק"ל וזהו דעתן קלה ק"ל ה' עכ"ד וזהו אומרו כי מאיש לקחה זאת דתיבת לקחה נוטריקין חמשה הויו"ת ק"ל הם היו מאיש לזאת והוא פשוט ונכון ועוד יומתק אומרו לזאת יקרא אשה וכו' על פי מ"ש בגמרא בדברי ר"א אין חכמה לאשה אלא בפלך בהקדים מ"ש בתיקונים תיקון מ"ט איש רומז א' לכתר יו"ד חכמה ש' בינה עכ"ד שכן אלד'ים  במילוי עולה ש' וזה אומר ר"א אין חכמה לאשה דאין בשמה יו"ד הרומז לחכמה כאיש אלא מה שיש לה הוא ה"א שרומז לה' הויו"ת גימט' פלך ועפ"י דברינו אלה אתי שפיר לזאת יקרא אשה בלא יו"ד והטעם כי מאיש מה שיש לה הוא לקחה שרומז לחמשה הויו"ת וא"ש ההי"ב : 